1או יראה במאי דאמרינן פ' אין עומדין דף ל"ב: כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו וכתב מרן בבית יוסף א"ח סי' קכ"ח בשם קצת פוסקים דדוקא במועד ומפורסם לכך, והשתא למאן דאמר כי אברהם אע"ה כבר היה כהן שא"ל ה' ואעשך לגוי גדול כ"ג כמש"ל יש מקום ערעור לפצה פה על כהונת א"א כיון שהרג כל האוכלוסין הללו, לכן בא מלכי צדק להוציא מלב הטועין והוציא לחם ויין שיברך אברהם המוציא כאמור ולהורות כי קדוש הוא ואיכא עשה וקדשתו לברך ראשון והוא אברהם כהן לאל עליון וכל מצוות כהונה הלא טוב אמנ"ה לו למנה, ולמען כי יסכר פי דוברי שקר הדוברות על צדיק עתק לערער על כהונת אברהם שהרג כמה נפשות אף הוא ביטל המעוררי"ן ופיו פתח בחכמה וכה אמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ בא ללמד דהא דכהן שהרג היינו במועד ומפורסם דוקא כמש"ל, ואלו אברהם אע"ה נודע בשערים אשר פרסם אלהותו יתברך וזה שמו אשר יקראו איש החסד, ועוד דאברהם אע"ה לא הרג כמ"ש מהר"ם אלשיך ברוממות אל מזמור ק"י רק הקב"ה הפילם חללים לפניו, וז"ש וברוך אל עליון אשר מגן צריך כלומר מאת ה' היתה זאת כי לא אדם הוא ואין כאן הרג את הנפש, וכלפי מ"ש התוספות ביבמות דף ז' לחד שינויא דכהן שהרג כשר לעבודה ולא ישא את כפיו דהרגו בידו ואין קטיגור ונשיאות כפים חמיר טפי לכן אברהם אע"ה אמר הרימותי ידי, כלומר אף אני אשא את כפי כי אין בי עון הרג את הנפש כמו שהסביר לעם מלכי צדק וזה רמז באומרו הרימותי ידי.
